ציירתי חיוך בשפתייך עם מכחול דק.
חשתי את כל קימורי גופך בידי המציירות את יופייך.
לומדת להכיר את פחדייך דרך צבעים בהירים.
ציירתי ניצוץ לעינייך בציורי, געגוע לניצוץ שהיה אמיתי.
כמה ציורי דל לעומת יופייך כשאת מחייכת, וחיוכך נדם מזמן.
איך אבד לך סומק נעורייך שמיהרתי להוסיף בציורי ללחייך.
אני מציירת תמונה מתוך זיכרון מתוק ואת בולעת בשקט כל קו וכל
פס מהמכחול
נוגעת לרגע במה שהיית וחוזרת להיות זיכרון.
כמה אטום מבטך כשאת מסתכלת אלי, מראה לי את מה שהפכת להיות.
לחשו אלי שאת ריקה שכבר אין בך כלום ואני שותקת
אני ממשיכה לצייר דמותך אל מול עינייך.
הלב ממשיך לפעום בשביל לילות של שתיקה וציור
עוד מעט אתלה אותך על הקיר וגופך ילך לישון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.