וכשתלך
זכור שאני כאן
שלך ומחכה
שתבוא עם זר ורדים
אדומים
ואולי גם צבעוני
אחד, סגול
ובחלון
עומדים פרחיך
ששתלת במו ידיך
בזמנים אחרים
טובים יותר
אדומים קטנים
ונרקיסים
וכשתלך
זכור שאני כאן
עומדת
בשמלה אדומה
פשוטה של קיץ, בימים
ומהודרת בלילות
ושתי הצמות
עכשיו הן אחת
בודדה.
והיא מתפרקת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.