פתאום שוב חוזרת תקופה רעה,
כל החיים במעגלים.
פתאום חוזר לנקודת מוצא,
בכלא עם מדים.
אמא עוד לא חזרה - גם לא תחזור,
הקרובים מתרחקים בלי להסתכל לאחור.
אז סוף סוף אחרי תקופה, זורמות מילים על נייר,
אז סוף סוף אחרי תקופה, רוצה לשכב על הכר.
אפילה ועצב נפלו על חיי,
אני חזק, רוצה לכתוב, אז לא אומר לרגע שדי.
מחזיק בציפורניים שלא ליפול,
אותך מצייר במכחול.
מרגיש פה כאילו אני מאוד זמני,
כן, עצוב במעגלים זה אני.