רינת רחל / רגעים |
שפתיה מקומרות
ובעיניה צחוק אלוהי
מזה המיטיב עימה לעיתים כל כך רחוקות.
נפלאה שלי לאן נעלמת?
מביטה אל עצמי.
לחוש את הרגע ולאוחז בו עד זוב דם
ואיני זוכרת
כי הרגע כל כך קט.
רגעים אחרים ממלאים מקום
מהולים בחושך תהומי
זה עולה במעלה גרוני.
פאוזה של רגע
תזכרי
צחוק אלוהי, ברכני!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|