לונה פארק.
מתקנים מסתובבים.
דוכנים עם בובות.
צמר גפן מתוק.
הלכנו ביחד ללונה פארק. לא ציפיתי שאני אלך איתך כל כך מהר
ללונה פארק, תמיד חשבתי שאני אלך איתו למקום כל כך פסטורלי
בשביל זוגות.
נהנתי יותר מהחיים, המון זמן שלא צחקתי כל כך הרבה.
היה כיף לעשות איתך את הרכבת הרים, ואת הרכבת שדים (אפילו
שצחקנו מכל הדמויות שאמורות להיות מפחידות), ואת המבוך מראות
שבו הדבקתי את הפרצוף שלי לזכוכית כשעברת לידי.
אהבתי לעשות איתך את המכוניות המתנגשות - ככה להתנגש בך
בחוזקה ולהוציא את כל העצבים שיש לי עליכם, על המין הגברי.
אפילו שנכנסנו לאיזו חללית מעפנה רק בגלל שהיה שם מזגן ושנינו
עמדנו למות מחום - נהנתי.
היה כיף ששיחקנו בדוכנים, והיה לוח שצריך לגרד בו מספר -
בחרתי את המספר 184 בגלל שזה התאריך יומהולדת שלי. מה הסיכוי
שדווקא המשבצת הזו הייתה הפרס הגדול?! קיבלתי בובה חמודה של
כלב מרוח כזה בצבע חום.
היה לי כיף שמוכרת אחת אמרה לנו שאנחנו "זוג ממש חמוד!" אפילו
שאנחנו לא באמת זוג. מין קטע מביך כזה שבו אני ואתה הסתכלנו
אחד על השני וחייכנו והעדפנו לשתוק.
היה כיף לעלות איתך 3 פעמים על אותו מתקן מרחף רק בגלל שהיה
לנו כיף לשבת ולדבר בו.
היה כיף לנשק אותך פעם ראשונה. פעמים ראשונות זה תמיד פרפרים
בבטן וכיף פנימי שכזה.
היה כיף לצחוק איתך.
היה כיף לצלם מלא תמונות שלנו בפלאפון שלי ושלך. עכשיו
הפלאפונים שלנו מפוצצים בתמונות שלנו.
אבל ליום הזה היו גם רגעים של כאב. רגעים של שוק קטן שלא ממש
מרגישים.
רגעים שבהם בטעות קראתי לך בשם של האקס.
רגע שבו שאלתי את המוכרת אם יש לה דברים של חתולים בחנות
מזכרות, ואז היא אמרה לי "יש רק את זה" והראתה פסלון קטן בצבע
ורוד של חתלתול קטן שכתוב עליו "i miss u" , וזה היה הפסלון
המדוייק שהאקס הביא לי.
שהיה רגע שבאתי לשלם באשראי על האוכל - ואיך שפתחתי את הארנק
לא הוצאתי את התמונות של האקס, וראיתי שהסתכלת קצת במבט
מאוכזב.
ששאלת אותי מה יהיה איתו, עם האקס הזה.
וכל היום המדהים הזה שחזרתי מחוייכת וצוחקת הבייתה אחרי הרבה
זמן שלא הרגשתי ככה, אבל היום הזה לא אמיתי.
המון פעמים במהלך היום חשבתי עליו. חשבתי על זה שאת כל הדברים
הללו יותר מהכל הייתי רוצה לעשות איתו. אני בטוחה שגם אתה
חשבת את זה על האקסית שלך מידי פעם.
זה יעבור לנו מתישהו... לא?