מיכאל פבזנר / מוות |
שוב ליל, עד שתזרח חמה.
שחורה, שקטה האדמה.
אתה יושב ומחכה - למה?
לבוא הקץ, או לתקומה?
מוות. אתה כה אבוד.
אתה יושב לבד, בודד, גלמוד.
בין קירות עבים אתה לכוד;
אתה לחוד, והחיים לחוד.
מוות. קץ לדאגות.
מוות. סוף לצעקות.
ראה אותי בין השורות;
חבק אותי, חדל לבכות.
מוות. הפסק לחיות.
מוות. פתח את הדלתות.
קבל אותי בזרועות פתוחות,
כי לא נותר לך מה להראות.
יובש, עד שיבוא מטר.
עם בוא השמש בא מחר.
אינך מרגיש יותר דבר -
הכל נגמר, הכל נפתר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|