שקט
שקט
שקט
וצעקה.
בים של רסיסים
היא נדקרה.
בזמן שחיפשה את עצמה
שאבדה לה,
כמעט טבעה.
ועוד מעט נגמר הכוח
ונגמר גם האוויר,
מדממת מרסיסים,
פצעים עמוקים,
פתוחים.
והיא ממשיכה
אין לה אפשרות לבדוק,
לראות מה קורה מצדדיה.
כל הזמן ישר, קדימה
משאירה אחריה שביל של דם.
ומלפניה רסיסים
עוד ועוד.
היא צועקת,
רגליה נכנעות,
קולה נחלש,
כמעט ולא נשמע.

בים של רסיסים
היא נפלה,
נשברה,
רסיסיה התפזרו.
היא איבדה
עכשיו לא רק את עצמה
אשר לא מצאה.
עכשיו אבד מה שנשאר.
אין מי שיחפש עוד.
רסיסים פוצעים,
היא כבר למדה.
בים של רסיסים
שקט
שקט
שקט.