שבע שנים אני יושבת בכלא.
הם אומרים "את תיראי, את תיצאי בקרוב, אולי יתנו לך חנינה".
יושבת בחדר הקטן "שלי", כולו פרטי ואישי, מלא תמונות של חברים,
מזכרות ממקומות שבהם ביקרתי.
יושבת על מיטת מזרן הקרש הישנה שלי... כבר שבע שנים היא
אצלי...
מחזיקה יפה מעמד...
בכלא יש ארבעה קירות, מיטה, אנשים, סורגים בחלונות... כמו כל
כלא טיפוסי... ותאמינו לי שביקרתי במספיק בתי כלא כדי לדעת...
ולפתע לתוך הכלא שלי נכנס מלאך.... והוא יפה ואדיב וכולו חיים
ושמחה... דברים שאין בכלא...
ואז גיליתי שגם למלאך שלי יש כלא, הוא כלוא שם כל חייו...
הוא הציל אותי מכל הרע שהיה לי, הוא נתן לי סיבה לחיים, הוא
הראה לי את הדרך הנכונה, נתן לי לעשות דברים בכלא שכל כך רציתי
לעשות בחוץ...
הוא הוכיח לי שאפשר לחיות למרות הכל...
אני אוהבת את המלאך שלי... אהבת נפש...
הוא העמוד שמחזיק אותי ונותן לי כח... הוא זה שמעביר לי את
היום... שעוזר לי לנשום...
כשהוא בא לבקר אותי הוא נכנס לחדר, והכל מתמלא אור ואהבה.
איך הוא מחזיק מעמד? הוא נותן לי כח, למרות שגם הוא צריך... כי
הרי גם הוא בכלא... איזה חזק הוא!
איך הוא מחזיק מעמד?!