אני כותבת לך, כי לדבר אתך אינני יכולה
אני צועקת עליך, כי אם אני לא צועקת אני בוכה
אני חושבת עליך, כי הזכרונות לא התאדו מזכרוני
אני מתייאשת במחשבה שלעולם לא תבין את רצוני

אני כותבת לך,כי התחושה יותר חזקה מהרצון
אני חושבת עליך כי אינני מסוגלת בלילה לישון
אני מודה לך על כל רגע שהנעמת בחיי
אבל אינני מודה על ששיחקת ברגשותי

ושוב הדף נקרע
ושוב מתייאשת
ושוב אני בוכה ומתעייפת.
אין פה אשמים ואין מחילה
עוד לא ברור הסוף כמו שלא הייתה ההתחלה.

אני שוב כותבת לך, בתקווה שמחר זה יפסק
אני שוב יושבת ובוהה בדף הריק
אני שוב מחלחלת למעמקי זכרוני
המקום הכי מכאיב שנוצר בגופי

ושוב הדף נקרע
ושוב מתייאשת
ושוב אני בוכה ומתעייפת.
אין פה אשמים ואין מחילה
עוד לא ברור הסוף כמו שלא הייתה ההתחלה.

אני אמשיך לכתוב לך, כי לדבר אתך אינני יכולה
אני  אמשיך לכתוב לך - מחשבה אחר מחשבה
אני אמשיך לכתוב את אותם מכתבים
אותם מכתבים שלא תקרא בחיים.