יש אויר קר בינינו.
וכשמדי פעם רוח חמה
בפני נוגעת, אני יודע
שזוהי תחילתה של הזריחה.
ליבי יוצא לשדה הבר
להתענג ביופי הפריחה
והעולם כולו מאושר כיודע
שאיתך יש לי פגישה.
מרחף באויר והעולם מתחתי
חולף לאיטו, ירוק וחם.
מרגיש כשיכור מניחוח פרחים,
או אולי זה מיופייך הפרוע, התם.
לו רק הזמן עמד מלכת,
בתפילותי לא אבקש עוד דבר;
לא אוכל, לא מים, לא אויר לנשימה
ובחלקי אהיה מאושר.
אך מחוגי השעון לא נחים הם
וממעל נוזלת שקיעה
ואני חורק בשיניי ותמה
איך הגיעה בטרם זמנה.
העלים שוב נושרים מלמעלה,
נחים על קרקע צהובה
ואני שוב צועד בשבילי חורפים
ונלחם ברוח קרה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.