|
אני עדיין זוכרת
שבילים רטובים לאחר גשם זועף
ופנסי רחוב מטפטפים שתיקתם
מול בדידות סמטאות
אני עדיין זוכרת
עץ נעקר משלוותו
סופה מערבלת שערותיו
ופירותיו מתנפצים בעסיס לכל עבר
אני עדיין זוכרת
נגיעותייך וליטוף בוטח בשערי
ידך המגששת בשטח לא שלה
כאילו הייתי רכושך
אני עדיין זוכרת תחושת הקיפאון
ודמעה בודדה נסחפת לאוקינוס
חשך הים וחשך גם עולמי
ומבטך התאב, המלגלג משוטט
על גופי חסר בושה
עירום נותר ללא מוצא
עירום נותר כל רכושי
ואתה
שולט בכל זכרונותיי
ובעולמי
מאז
אני עדיין זוכרת
שבילים רטובים לאחר גשם זועף
יוצרים על לחיי ערוגות
שדות מלאי תמימות נחרשים
בגשמי אלוהים ומים חיים
לעולם לא אשכח תחושת הקור והבדידות
לעולם אחוש את ידך המשוטטת
לעולם
עדיין זוכרת. |
|
|
"ברוכים הבאים
לטקס החבלה
השנתי..."
מנאומו מלא
הפאתוס של השייח
המכובד שטקר אבו
באלאק בפתיחת
שנת הלימודים
המקוצרת בבית
הספר העממי
המקומי ברפיח |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.