השביל שיורד הביתה הוא הבעייתי ביותר, הריצה הצוהלת במורד היא
רק כיסוי לריצת-בריחה מהג'ינג'י.
הבוקר פגשתי במעל השביל את שלמה. בודד, חסר אונים לכל אורך
השנתיים וחצי שלו. ניחוח הנעליים החדשות שלי טיפס מעלה מעלה עד
לשיכרון מוחלט. רגלים נעוצות היטב בעומק הנעליים, ניצבות גאות
על גבי סוליות עבות וקשות, פונות לעברו של שלמה. עכשיו הן כבר
שם, בתנועת נדנדה אל רגליו, בטנו, ראשו. הוא בוכה. מראה
דמעותיו מגביר את קצב שפיכת האנדורפינים המעלים במרץ את קצב
הנדנדה המשחררת.
לימים החל לגדול זקני. ממעמקים הוא יצא, מין חלוד שכזה -
ג'ינג'י.
שערות ראשי אפורות עכשיו,
גם בזקן מבצבץ הלבן.
ושלמה גם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.