אחרי הירידה במדרגות נחנו. היינו חייבים סיגריה. ההפסקה עשתה
לנו טוב.

"מחר צריך לעשות קניות", אמרה מיטל.

חייכתי אליה חזרה. לא היו לנו מזומנים לעשות איתם את הקניות,
והיא ידעה את זה. היא חייכה חזרה ושאפה עשן.

קמתי וניקיתי את הישבן. מיטל זרקה את הסיגריה הצידה וקמה. "נקה
גם לי", היא ביקשה. סירבתי. אני לא נוגע לה בישבן לפני
הצהריים.

יצאנו מהצל אל השמש המסנוורת. ברחוב מכוניות צפצפו להנאתן.
היום כבר אי אפשר לדעת. פנינו לרחוב שיורד לים. לקחתי אוויר
לריאות.

ריח הדגים מהשוק ברחוב ליד המם אותי לרגע. עצרתי ונשענתי על
קיר. מיטל המשיכה לבד כמה מטרים לפני ששמה לב. היא הסתובבה
ושילבה ידיים.

הדפתי את עצמי מהקיר וגררתי את עצמי עד אליה. זה נהיה קשה מפעם
לפעם. הרמתי את העיניים בתחינה.

"אין סיכוי. היית צריך לנקות לי את הישבן." היא אמרה. חייכתי
ונתתי לה נשיקה על הלחי. לידי שחף צלל על חצי סרדין.