מצחיק. כבר עכשיו זה מצחיק אותי. לוקחים חרוט גדול ממתכת, עם
קצה חד ביותר, וצובעים אותו בצבעי קשת, כשך שיראה בערך כמו
כובע של ליצן. איזה פעולת צביעה עליזה היא תהיה. נכניס את
הכובע למרחב קומפקטי, שלא יהיה חור שחור, אבל המרחב יהיה סגור
ואטום.
אני לא יכול לסבול קול צווחני. וכמובן, קול צווחני שבכל
הזדמנות מזכיר את "קורדינות פלוקר" החולניות. אותו האיש עם
הזקן הג'ינג'י,בעל מבט של דג, עונה למאפיינים אלו. הבא נקרא לו
שאקי-טאקי. כן, זה אכן שם של איזה חזירון קטן ורזה שלא מאכילים
אותו שנים.
המרחב בעצם תיבת נגינה והחרוט יסתובב בה, כאשר יסובבו את הידית
שמחוברת לתיבה. אני מקווה שלא ירקו על הידית. מצויין, הגדרנו.
שאקי-טאקי יוריד מכנסיו. שאקי-טאקי יוריד תחתוניו. נושיב את
שאקי-טאקי על קצה החרוט. אני יודע שכואב לו, אבל יש לו לב זהב.
נוסיף ידית נוספת לתיבה.כאשר נסובב את הידית השניה שאקי-טאקי
יכופף את ידיו, כאילו שהוא מתפלא ממשהו ויאמר בקולו הצווחני:
"קורדינטות פלוקר", כל עוד הידית השנייה מסתובבת. מוזיקה
קלאסית לא תזיק. בעצם, פסיי טראנס לא יזיק. סובב את שתי
הידיות.