ככל שאשליה מתפוצצת - גם חלומי מתרחק
כי כמו שחוויה נהרסת - גם רוחי דועך
וככל שאני מסתכלת לשמיים ורואה - שהשמש מכוסה עננים ואינה
מאירה
וככל שהלילה מתקרב ובא - אני יותר מבינה
שאין פה תקווה - וכול מה שקרה היה ולמרות זאת שום דבר לא נשתנה
העבר נשאר מאחור ללא ניסיון לחזור
ככל שאדם נופל ונשבר- גם אני אחריו על הרצפה לא מסוגלת בכוחי
להתקומם ולהתנגד לכוח הכבידה
ולא נשאר אזור יבש באדמה-כי כול אדם הזיל בחייו לפחות יותר
מדמעה
אך החיות הן הכי עצובות כי רק הן רואות בסבל בעלן - והן נושאות
בלבן את השאלה הקשה מכולן: האם לברוח או להישאר לצידם | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.