יתר תאווה

טווה בגופי תואי
לכיבוש ארץ נודעת,
ברכות משי עורגת
שעשועי תפנוקים.

אני אלפי קורים דקים של תשוקה,
אני מגה-רשת לדיג עונגים,
אני מגרש משחקים.

פיטו-לוגיה של מגע

פוערת פיוניותי לקלוט
אצבעות ולשונות נודדות,
מדקקת עורי להגדיל שטח פני
וליעל סינתזת-אהבה.
מוריקה עלים
מצמחת שורשים.
עוד מעט אהבה,
ולא יעקרוני יותר לעולם.

מעונבת

כשתבואו לשכב איתי כמו פאונים,
הסירו חגורה קשת פריצה
וסיכות דוקרניות המעיטו.
בחושך הדליקו עורי:
עור לגוי, עור לחזי.
כשתבואו,
אזמין אתכם בכחוסית,
אתאזן במים חמימים
ואשכול יטפטף ירוקת ענביו
מתוקה חמוצה אל פי.

מתיקות של אחרי

סבבת אותי
בנשיקות מפתות מכספות מכשפות מחשקות מטרפות.

עטפת אותי
במרקחת דבש צמיג,
בעולם מוסמך ממתיקות של אחרי,
בעיני אדוניס מעידות עומקן
ממעידות בקסמן.

עטפתי אותך בי,
עד טבעת בי איש
שלי.

(יולי 2001)

אבק כוכבים

אותם שנגעו בגופי,
לא ישכחו זאת לעולם.

באצבעות כוויות הם חופזים בחלד,
מתאווים להתמקד בתחושה הממוללת הזו
של קרן זוהר מתבזרת קשתית למולם,
כריותיהם עורגות את החיבוק המושלם.

כל אלו שנהנו מגופי,
זכו (מהפקרותי) ברסיסי נשמתי.
ובי - אין חסר.

(פברואר 2002)