ארבל הכרמלי / את כל לבה מסרה |
בשפתיה המלאות - היה מי שנשק,
את לחייה הבורקות - היה מי שליטף,
את מותניה החטובות - היה כבר מי שחיבק.
אך בלילה ההוא, המיוחד,
בו החליטה להיות חלק מחייו,
חשה על בשרה את משמעות האהבה
ואת כל לבה, לראשונה, מסרה.
בנגיעת לבה הוא חש,
מלהט שפתותיה נצרב,
מליטוף לחייה ממש נמס,
וממגע הבשרים - הוא געש.
והיא, "רק" את לבה מסרה...
את כל לבה מסרה!
15/05/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|