רוח קרירה אפפה בחוץ ביום שהואג נעלמה.
זה היה יום יפה, כמו כול יום רגיל אחר,השמש זרחה, הציפורים
צייצו, העצים צמחו, רק שביום הזה הואג נעלמה.
" היא אמרה שהיא יורדת לסיגריה" ציינה אחותה הקטנה שנשאלה מתי
לאחרונה פגשה אותה.
"ירדה לסיגריה, אף פעם לא ויתרה על הסיגריה האחרונה של הלילה"
הוסיפה.
אכן זה היה יום יפה, כמו כול יום רגיל אחר,השמש זרחה, הציפורים
צייצו, העצים צמחו, רק שביום הזה הואג נעלמה. התקשרו לכול
החברים,הידידים, המכרים, חיפשו אצל השכנים, למטה בבינין, ליד
הנהר, מאחורי הסלעים.זה היה יום יפה, כמו כול יום רגיל
אחר,השמש זרחה, הציפורים צייצו, העצים צמחו, רק שביום הזה הואג
נעלמה. עובר שבוע, שבועיים, שלוש, ההורים בשבעה, המצבה מוכנה
מראש, והואג? נעלמה. הארון, אף אחד לא חשב אפילו לחפש אותה
בארון, כשהגיע החורף ואמא חפשה את מעיל הפרווה שלה, הם מצאו
אותה, יושבת שם, יפה, כול כך יפה, כמעט יפה כמו היום שבו
שנעלמה, יפה כמו הצבעים, כול הצבעים שהופיעו בקשת, אחרי הגשם,
אחרי שמצאו אותה, יושבת שם, בכיס השמאלי האחורי של המכנס שלה,
היה פתק, קטן, מקומט. כולם ניסו לקרוא מה היה רשום שם, ואף אחד
לא הבין,
רק מי שהסתכל טוב, מעבר ללכלוך, ידע שמה שבא ישר, יכול לבוא גם
הפוך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.