היא מוטרדת.
אלהים יודע ממה.
היא הולכת לישון,
נרדמת לא נרדמת,
ואני מרגיש אבוד,
רחוק אינספור צעדים
מנפשה הרדופה,
מרוחות ומחשבות,
תוהה היכן גופה,
והוא מולי, במיטה.
אני שם,
חסר אונים ,
מול התהום שבליבה
שולח יד, מלטף,
מנסה להרגיע,
להחדיר בה שלווה,
זה עושה לה טוב,
ולו רק לדקה,
אך היא לא נרדמת,
אין לה מנוחה.
לעולם לא אדע
מה רודף את נשמתה.
היא מוטרדת.
אלהים יודע ממה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.