מול מחשב ישבתי ולך לכתוב רציתי,
לספר על כל מה שעבר ומה שקורה כאן בלעדיך,
על אחי שבצבא, על האח הקטן שנולד,
על המוסיקה שלי, על אהבה...
והבנתי כמה עברתי בלעדיך,
כנראה גם אתה עובר הרבה בלעדיי,
דרכינו נפרדו לפני שנתיים ואני טועה האם אתה עוד זוכר אותי,
או חושב עליי מידי פעם. אני זוכרת כל תו מפנייך, כל חיוך
שחייכת וכל דמעה שירדה לך.
הבנתי שאני צריכה לשחרר אותך, עזבת, אז זה מה שנקבע,
אני מקווה שטוב לך וכל כך כואב שצריך להיפרד.
תמיד התגעגע, וסליחה על זה שלקחו אותך ואני נשארתי כאן,
אם רק היינו יכולים להחליף...
להתראות אביר חמוד שלי...
תמיד אזכור אותך, מקווה שגם אתה...





הגיעה הזמן לתת לך ללכת, לקבל את העובדה.
אוהבת אותך.