כפרח בר גדלתי,
ואף פעם לא נכבלתי,
הייתי חופשייה, בלי דאגה,
רקדתי בלי אף בעיה.
לא התאהבתי וכך לא נפגעתי,
מאושרת חופשייה הייתי.
מול עיניי אף אחד לא עמד
וכל מה שרציתי השגתי,
הכל היה משחק.
ואז התבגרתי ולחיבוק תמיכה נזקקתי.
ואתה שתמיד היית שם הגעת,
לי עזרת.
בי התאהבת ואני לא הבנתי,
עוד ילדה קטנה הייתי,
ופתאום עזבת, הכאב פגע בליבי,
לראשונה כל כך נפגעתי,
וכמה שבכיתי אותך חזרה לא קיבלתי.
וכבר עברו כמעט שנתיים ואני עוד כאן,
אולי עוד ניפגש,
ואז ארוץ, אחבק אותך
ולעולם לא אתן לך ללכת.