כנפיי פרושות קדימה,
מחכה לרוח שתקח אותי,
שתוביל אותי קדימה.
והנה באה הרוח,
ואני נשארת שקועה,
קשורה עם רגליי לאדמה,
אדמה המחזיקה אותי בכוח,
משפילה ומורידה אותי מטה.
לא משחררת, רק חונקת.
אדמה שפעם הייתה כה רכה,
כה פוריה,
נותרה חרוכה,
האדמה שפעם הייתה אהבתך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.