|
אני אוסף אותך
לפעמים
בכלי-חרסינה דקים
מעוטרים כחול
בציורים
שטרם עמדתי על פשרם
את מופיעה בהם
מונחת
ממתינה
חסרת סבלנות
כפריט נדיר
על פני האדמה.
זמנייך עכורים
מתפלשת
בבוץ של כעסים
כמו ילדת פרא
משתמשת
בכלי-נשק עתיקים
עד שאני נכנע.
|
|
|
לו להשיב ניתן,
את מחוגי הזמן,
איזה עולם נפלא,
הוא היה אומר
ש...
זוזו לסטרי שוב
מתחרט על הסלוגן
הקודם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.