|
שמי הוא רזניק
אני הולך את רחובות הגשם
אני מביט למרום בעוברי את פנס הרחוב
שמי הוא טניה
אני קונה מצרכים
אני עוברת ליד מקרר הבשר
שמי הוא אחמד
אני אורז את תיקי בחיוך גדול
אני מביט דרך החלון העגול
טיפת גשם נופלת על אפי
אני מביט לתוך האפלה
מכונית זועקת באורות רמים
אני נוהגת את עגלת הקניות
יש לי 4 קילו אורז
מישהו חותם על כרטיס אשראי
אני מהדק את החגורה
העננים ממהרים ליד
ילד נופל לישון בכיסא ליד
שמי הוא רזניק
אני קובר עצמי במעיל
השער נפתח עם המפתח שלי
שמי הוא טניה
מישהו אורז את המצרכים שלי
אני מחפשת את כרטיס האוטובוס
שמי הוא אחמד
אני עומד בתור לשרותים
עגלה עם סודה ומיץ תפוזים מתגלגלת לאיטה |
|
|
פרגן היא אמרה
לי פרגן
היוצרים הללו
יודעים לעצבן
פרגן כל עוד את
יכול,
כמה כבר אפשר את
זה לסבול,
שום דבר לא
נותר
מכבודך
המנוכר,
וממחר בחמש
ושלושים עת
יצירותיך החדשות
פה עולות,
תפתח דף חדש
תפרגן לחדש
ותמצא חרוז יותר
נחמד...
ק. מרכוס, צאר
רוסי, בקאבר
ממלכתי, לפי
בקשת רעיתו נקרא
לה אחותי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.