זה בסדר,לא כואב לי כבר
לא כואב לי כלום יותר
אני בסדר
הכל בסדר איתי
את לא צריכה לדאוג
סתם את יודעת...
ככה זה
לפעמים
זה לא קשור אלייך
אל תדאגי.

תנסה עוד ועוד
תמשיך ללכת
אולי בסוף תמצא
אולי בסוף תשכח
אולי בסוף תדע.

את כבר לא נשמעת אותו דבר,
אל תנסי להסביר הם במילא לא יבינו.
ואני התעייפתי אז נשארתי שם,
במקום אחר
שרק אני אוכל לראות
שרק אני אוכל לגעת
רק אני יודעת.

זה כואב מדי לנסות
אז הפסקתי





ואולי זה לא משנה כבר.
עדיף להפסיק לנסות
לבזבז כלכך הרבה אנרגיות...
תקוות אבודות שמתכלות גם הן עם הזמן, שומדבר כבר לא נשאר, הכל
חולף, עובר, נגמר.
אולי עדיף להשלים עם מי שאני, מה שאני,
כל מה ששם ההכחשות ההדחקות אולי זה מספיק.
אולי כולם צדקו כשהם ראו
אולי כולם טעו כשלא אמרו, אבל ידעו הם ידעו
אני ידעתי.
ולא רציתי לדעת
להתמודד אז ברחתי.
זה כאילו מחכים בשביל מה אף אחד לא יודע, אני עוד לא הבנתי
אולי אני אבין ואולי לא.
תנסה לגעת, תנסה להרגיש
תמשיך לנסות כי זה כל מה שתוכל לעשות
לעולם אל תפסיק שלא תאבד את הטעם לחייים.
שלא תאבד את הדרך תרגיש אבוד
מנסה לגעת בשמיים
אל תנסה לחפש משמעויות כי לא תמצא, אולי כי הן לא קיימות.
שלא תלך לאיבוד
שלא תעלם
את החופש הזה אתה לא באמת רוצה, אתה לא באמת צריך.
תאבד את כל התקוות, תאבד את הכיוון שלא קיים בכלל
לפחות תמשיך להאמין במשהו.
הנה זה מגיע, עוד מעט מגיעים
תמשיך להאמין, תמשיך לחשוב
לדמיין
שלא ייגמר שלא ייעלם
מה בכלל אני רוצה, לאן אני הולכת
איפה איבדתי את הדרך שמגיעה לשומקום?