|
טיפות חודרות עמוק רצות דרך הנימים הדקים. טיפה. טיפה. טיפה.
מים אדומים כיין נשאבו חיים אל תוך ורידי המבקשים לגווע. ומבעד
לעפעפי העור הבטתי בשקית הקטנה מעל ראשי. קולות המומים של אדם
ואישה. ובכי.
אצבעותיי תופסות בסדין הלבן. עדינות. נחות בשקט בשקט. אל להם
לשמוע את מבוקשן.
טל דק מבצבץ במצח, חודר לעין התכולה. כמה נעים הוא דופק הלב.
כמה קצב יש בו.
דופק. דופק. נחלש.
דמעות זכוכית זולגות מבעד לעיניים. מבעד למראות. ואני רק עומדת
שם. עומדת מבעד לחלון הזכוכית. מביטה בהם מביטים בי. ידי עוד
נחות על הבד הדק. שלוות. שלובות.
ידי חמה במגעו העדין. מלטף את העור. מפזר צלילים. לו עוד
יכולתי לחוש בפניהם לשלוח חום לליבם שידעו שהכל יהיה בסדר.
פסענו בנחת במסדרון הצחור. צעד צעד. דפיקה דפיקה. כמו מנגינה
של חלילים.
ולא היה שם שום אור. רק זיכרונות של פעם. רק הבנה כואבת.
האם זהו גן עדן? שאלתי ללא מילים. |
|
מממממ....
בריטני ספירס עם
מסכת אב"כ!
אפרוח ורוד חושף
פנטזיה ישנה
נוספת לקראת
המלחמה הבאה
עלינו לטובה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.