חשבתם שאני חזקה
חשבתם שאני מאושרת
חשבתם שיש בי תקווה
אבל אני חשתי אחרת
חשבתם שאני אף פעם לא לבד
ושאני מרוצה מהכל
חשבתם שאני לא דומעת
ושאינני מסוגלת לסבול
ורק אחרי שצרחתי ומעיניי זלגו הדמעות
התחלתם להבין שגם לי יש רגשות
ואז...
חשבתם שאולי אני קצת מצוברחת
שיש לי בעיות, אולי אהבה לא מוצלחת
חשבתם שהתאכזבתי
חשבתם שנפגעתי
חשבתם שאולי אני סתם התרגזתי
ראיתם את העיניים הכבדות,
העיניים
שלא יכלו לספוג עוד דמעות
לא עוד.
חשבתם שזו תקופה
אולי חשבתם לעזור,
חשבתם שאני רק נערה
והנחתם שזה יעבור
אבל מלה לא יצאה מפיכם
כלום לא אמרתם,
חשבתם... חשבתם... ושתקתם.