עמית תורג'מן / חזק |
כנפיים גדולות חזקות
הולכות לאיטן, נסדקות באור החלוש
קרן אור, קטנה, דקיקה, לוהטת, מלמעלה
ממיסה אותו
הוא פוחד, רואה את הסוף
לא עוד, חשב בליבו
לא עוד שקרים
מסך ערפל, מתפוגג, עננים נמסים
לא עוד עבר
העתיד רק מתחיל
כנפיי הנוצות, יתחדשו במהרה
תחזור ותתחיל, מחדש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|