|
בית החזה שלי פעור לרווחה
ובתוכו מנצנץ יהלום לבן
רועד
ככה מתהלכת ברחובות
לבושה בלויות ומסתכלת
האנשים שחולפים
בית החזה שלי פעור וכואב
אני לא רוצה שוב להחביא את היהלום
חרדה לשלומו בתוך הגוף החבוט הזה
אך בקושי מצליחה לשמש לו
כבולם זעזועים אנושי.
ככה מתהלכת ברחובות
לבושה בלויות ומחייכת
לאנשים שחולפים
|
|
|
"אני לא מוכן
לענות לשאלות
חסרות פשר
שכאלה! מה אתה
חושב שאני פסיכי
שלא יודע מה הוא
עושה עם החיים
שלו? יא מפגר!
אדיוט! לך ממני
יא מכוער!"
הגורו יאיא קצת
מגזים בתגובתו
לשאלה של סב"ז
"מה שלומך?" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.