מסתכלת בעיניך...
נזכרת באותם ימים, במגעך.
תוהה על מחירה של הבחירה הנחרצת
וגואלת את עצמי ממחשבות מיותרות.
עוד בקבוק, טעמו כטעם בדידותי
משכיח את ההצגה הנכזבת
אשר הקהל משתוקק כל כך לראות.
המסך עלה והציג בפניהם הכל;
הרצון לפרוח ולדעת להרגיש,
התפילה להבין ולדעת,
לחוש את הריקבון ולהיות בטוחים שלא טועים,
לחוות את האהבה ולדעת שהיא אכן שם,
לבחור ולא לחזור עוד,
לחדול מן התהיות,
מהתחושות הסוערות-
הקיצוניות כל כך - המעורפלות...
מן הבלבול. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.