ים שולח גלים אל החוף,
לרגל את הארץ,
הטובה אם רעה.
והגלים חוזרים
צרובים ומתחרטים-
כי עז העם היושב בארץ.
ראיתי מפקד ששלח את חייליו אל החול
כמו הים, בכל פעם ים אחר
לרגל אחרי שרידי גופות חבריהם
הטובים, שפיזרה הרוח בארץ הרעה
ראיתי את החיילים כורעים על ברכיהם,
מתקינים עצמם להתארעות , מבקשים
שידבק בידיהם דבר, משהו
שהיה פעם מישהו
כמו חיבוק אחרון, כמו נשיקה.
והחיילים חוזרים
כמו הגלים אל הים,
ואין לאל ידם
כי עיוור העם היושב בארץ.
רפיח, אפריל 2004. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.