[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קוש קוש
/
ממש כמו סינדרלה

החיים שלי דומים לאלו של סינדרלה, אבל אני לא מחשיבה את עצמי
כסינדרלה.
מאז ומתמיד, הייתי השפחה בבית. כשנולדתי, אימא שלי נפטרה
מדימום שהיה לה מהבטן. אבא שלי גידל אותי ואת אחי הגדול ניק
לבד, עד שהכיר את מישל. מאז הפעם הראשונה שראיתי אותה, היא לא
מצאה חן בעיניי. לא הבנתי מה אבא שלי מצא בה. אחריי שלוש שנים
מאז שהכירו, כשהייתי בת 13, הם התחתנו. מישל וביתה ג'סיקה עברו
אלינו. את ג'סיקה גם לא אהבתי, היא הייתה בגילי אבל לא הסתדרתי
איתה, בגלל שהיא הייתה מפונקת וסנובית ואני לא סבלתי סנוביות.
כשמישל עברה אלינו, הכל השתנה בבית. היא הפילה עליי את כל
עבודות הבית ואני עשיתי אותן כמו ילדה-טובה-ירושלים, העיקר
שתסתום את הפה. ג'סיקה עברה אליי לחדר וישנה במיטתו של אחי
הגדול בזמן שהיה בפנימייה ורבנו בלי סוף. אחריי שנה, כשהייתי
בת 14, נולדו התאומים מתיו וג'ניפר. למרות שמישל הייתה כל הזמן
בבית, אני זאתי שהייתה מטפלת בהם ביום ובלילה. אבל זה לא הפריע
לי, אהבתי תינוקות.

הכל התחיל כשעברו אלינו לבניין שכנים חדשים. טליתי כביסה בגינה
וראיתי משאית גדולה חונה בחנייה שבשכונה. עניין אותי לדעת מי
השכנים החדשים שלנו אז עקבתי עם מבטי אחריי המשאית. ראיתי כמה
בחורים סוחבים את הדברים מהמשאית ואחד מהם העסיק אותי במיוחד.
הוא נראה לי קצת יותר גדול ממני. הוא היה גבוה ודיי שחום אבל
מה שהכי משך אותי אליו היו העיניים שלו. היו לו עיניים חומות
ומשהו בהן נראה לי מיוחד, לא יודעת מה. אני רק יודעת שהוא נראה
לי בחור נחמד.

"סנדי, את מתכוונת לעמוד שם עוד הרבה זמן?" מישל הבהילה אותי
- "אה... אני תכף מסיימת עם הכביסה ובאה לשטוף את הכלים",
עניתי והיא הסתכלה עליי במבט מזלזל.
"תזדרזי, את צריכה לבשל עוד".
- "אני יודעת, אני יודעת", אמרתי והמשכתי להוריד את הכביסה.
ג'סיקה לא עושה כלום, חשבתי לעצמי, למה שלא תגידי לה להרים את
התחת הגדולה שלה ולשטוף את הכלים?!
מה קרה, הידיים היפות שלה יהרסו מחומר הניקוי?! הורדתי את
הכביסה בעצבנות ונכנסתי למטבח והתחלתי לשטוף את הכלים שעמדו
בערמה גדולה בכיור. רוב הכלים המלוכלכים היו מהמשחות לגוף
שג'סיקה עשתה לעצמה. אחריי שסיימתי לשטוף את הכלים חתכתי סלט
והכנתי תפוחי אדמה מטוגנים. כשכולם אכלו, האכלתי את מתיו
וג'ניפר בבטן ריקה, ואחריי שסיימתי אכלתי מקצת הסלט שנשאר
והסתכלתי על ג'סיקה. היא ישבה על הספה בסלון ושמה את הרגליים
על השולחן ודיברה בטלפון, וכשראתה שאני מסתכלת עלייה הסתכלה
עליי במבט מזלזל. כל הזמן היא הייתה מתבטלת ככה, רק לדבר
בטלפון ולמרוח לק היא ידעה.

הקשבתי לשיחה שלה בזמן שאכלתי את הסלט.
"אתה תבוא לאסוף אותי עם האוטו?" היא אמרה והסתכלה עליי במבט
מתנשא, על זה שאני אשאר תקועה בבית בזמן שהיא תהנה עם החברים
שלה.
"תהיה פה בתשע בדיוק, אני לא מאלה שיחכו לך".
"ביי".
אחריי שהיא סיימה לדבר בטלפון, היא קמה למטבח ושתתה ממיץ
התפוזים שסחטתי ואמרה לי,
"לא נמאס לך להקשיב לשיחות שלי?" הסתובבתי אליה ועניתי.
- "השיחות שלך לא מעניינות אותי בכלל".
"זה לא נראה ככה", לא היה לי כוח לשטויות שלה. ניקיתי את הצלחת
שלי והתיישבתי על הכורסה בגינה. זאת הייתה הפעם הראשונה שנחתי
באותו יום שישי. הצצתי עם מבטי לגינה ליד, הגינה של השכנים
החדשים.
ראיתי את אותו חמוד ממקודם ועוד אחד שהיה דומה לו קצת אבל יותר
גדול, בונים ארון או מה שזה היה.

כשראיתי שמישל יצאה מהבית תפסתי את הטלפון והתקשרתי אל ג'יין,
החברה הכי טובה שלי.
"הלו?" אחותה הגדולה של ג'יין ענתה לי.
- "תיקראי לג'יין", אמרתי.
"הלו?" ג'יין ענתה לי.
- "ג'יין אנחנו יוצאות בסוף למועדון?" שאלתי בלחש, כדי שג'סיקה
לא תשמע ותלשין לאימא שלה.
"בטח שאנחנו יוצאות, סנדי".
- "בתשע?" שאלתי
"כן, אבל תבואי אליי בשמונה עם הבגדים".
- "אוקיי אז קבענו, בובה". ניתקתי והלכתי לחדר שלי כדי לחפש לי
משהו ללבוש. רציתי לדפוק הופעה.
חודש שלא יצאתי בגלל התאומים אבל הפעם קבעתי עם אבא שלי שאני
הולכת לג'יין, ומישל תטפל בתינוקות שלה.
לא אמרתי שאני הולכת למועדון בגלל שהוא לא היה מרשה לי, כי הוא
היה דיי שמרן בקטע הזה ולא אהב את הרעיון שביתו ה"תמימה" בת
ה-14, תסתובב כל הלילה בחוץ, כמו זונה. לבסוף בחרתי ללבוש את
החצאית הקצרצרה מהג'ינס של ג'יין ואת החולצה הורדרדה של
ג'סיקה, בלי שתדע מזה. בשבע נכנסתי לאמבטיה, אחריי שהאכלתי את
התאומים. אהבתי לעשות אמבטיית קצף ולשבת בה כמה שיותר זמן.
ישבתי באמבטיה רבע שעה ואז ג'סיקה התחילה להציק לי.
"תצאי כבר, את לא לבד בבית הזה", החלטתי לא לוותר לה הפעם.
- "אני אשב פה כמה שבא לי", אמרתי באדישות והמשכתי לסבן את
עצמי.
"סנדי!" היא צעקה בקול במעוצבן ואחר כך קראה לאימא שלה המכשפה
ויצאתי בלי כל ברירה.
בשמונה, כשיצאתי מהבית, ראיתי מזווית העין את מישל מסתכלת עליי
במבט של 'את תשלמי על זה' ואז החזרתי לה בחיוך מרושע ויצאתי.
הלכתי אל ג'יין בצעדים שמחים של ניצחון, שהצלחתי לצאת מהבית
סופסוף. כשהגעתי אל ג'יין לבשתי את הבגדים שלי והתאפרתי קצת.
ג'יין התלבשה מהמם כמו תמיד.
"איזו פצצה את, סנדי", ג'יין אמרה לי.
- "שלא נדבר עלייך, כוסית!" אמרתי ושרקתי לה.

בתשע יצאנו מהבית לכיוון הכביש הראשי בניו יורק. המקום שבו היו
המועדונים היה רחוק וכסף למונית לא היה לנו אז החלטנו לתפוס
טרמפ. מהר מאוד עצרו לנו ונכנסו לאוטו שהיה מלא בנים.
"לאן אתן בנות?" אחד מהבנים שאל אותנו בחיוך.
- "לאזור המועדונים".
"איזה קטע, גם אנחנו".
בזמן הנסיעה הבנים ניסו לשים עליי ועל ג'יין ידיים אבל העפנו
אותם. ידענו להגן על עצמנו. כשהגענו יצאנו מהאוטו בלי לחכות
לבחורים ונדחפנו בתור הארוך שהיה בכניסה למועדון. כשהגיע תורנו
בתור עשינו עיניים לשומר והוא אמר,
"טוב, כנסו כנסו", זה היה טריק ישן שלי ושל ג'יין.
- "היה מת שנשלם", ג'יין אמרה לי כשנכנסו וקרצתי לה.
השתחררנו ורקדנו וכל הזמן ניסינו להתחמק מהחרמנים שהביאו לנו
טרמפ. היה חמוד אחד שרקדתי איתו כמעט כל הערב שהבאתי לו את
המספר של ג'יין, בגלל שלא היה לי פלאפון משלי. אחר כך אחד
החרמנים מהטרמפ ניסה לתפוס אותי לריקוד ואמרתי לו,
"עזוב אותי".
- "למה?"
"אני לסבית", הוא נבהל.
- "את רצינית?" ואז תפסתי את ג'יין והלכתי איתה בחיבוק
לשירותים. אהבתי להשתולל ככה.
ב-2 בלילה נסענו באוטו של שון, החמוד שרקדתי איתו, אליו הביתה,
בגלל שג'יין אמרה להורים שהיא באה לישון אצלי ואני אמרתי שאני
הולכת לישון אצלה והיינו בבעיה ולא היה לנו מקום אחר לישון בו.
לא פחדתי ששון יאנוס אותי או משהו, בגלל שהייתי עם ג'יין והוא
לא נראה לי כמו אחד שיאנוס מישהי. הוא גר בדירה קטנה לא רחוק
מהשכונה שלי. אני וג'יין תפסנו את המיטה שלו והוא ישן על הספה
בסלון, חוצפניות שכמונו.

כשהתעוררתי בבוקר ראיתי על השעון שהשעה כבר שתיים בצהרים
והערתי מהר את ג'יין ורצנו יחד הביתה.
הבטחתי לאבא שאני אחזור מוקדם ולא רציתי שיחשוד שלא הייתי אצל
ג'יין בלילה.




מצטערת אבל את ההמשך עדיין לא כתבתי
כשיעלה לי משהו מעניין לראש אני אמשיך לכתוב... :)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/6/04 15:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קוש קוש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה