כמו ילדה קטנה, כמו שנהגת לקרוא לי.
האמנתי לשקרים שבקושי רב מכרתי לעצמי.
נכנעתי להם,
התמסרתי להם.
בעיניים פקוחות.
ולו להיאחז בעוד רגע של אושר, גם אם היה שקרי.
עכשיו,
הכל נחשף,
נשבר.
העיניים שלי, שהיו פקוחות, כעת פקוחות לרווחה.
אבל עצומות.
חסומות.
האושר שהיה מתוק ורגעי,
התחלף במרירות מוכרת,
נושנה,
שנואה.
בשעמום בלתי נסבל.
עד לפעם הבאה בה אתמסר לשקרים.
ואשבר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.