[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שירה צור
/
האנחה

אתם מכירים את הקטע הזה, שאתם רואים חדשות (כמו כל אזרח ממוצע
בישראל שחייב להתעדכן כמה הרוגים יש הפעם...) והמגיש מספר לכם
על איזה משהו נורא, אבל ממש נורא, משהו אכזרי, למשל, שהיום
בשעה 17:00 אישה נרצחה באכזריות ע"י בעלה שהכה אותה בחמש השנים
האחרונות, או על מחבל שחיסל בכמה כדורים משפחה שלמה... ואז,
כשהוא מסיים לספר לכם דבר כזה, שרוב האנשים במדינה כבר יהיו די
אדישים אליו, הוא לוקח אויר, משחרר מן אנחה כזאת ועובר לידיעה
הבאה. היא יכולה להיות יותר קשה, פחות קשה, ואפילו בכלל לא
מעניינת. אבל מה שאני לא מבינה זה, איך הוא יכול להעביר אותנו
ככה, לשחק ברגשות שלנו? וזה עובד, עם כל ידיעה האנשים שוכחים
מהידיעה הקודמת ומעבירים את הריכוז שלהם לידיעה הבאה. באותו
רגע הם חושבים לעצמם, "אוי ואבוי, איזה מקרה נורא, לאן המדינה
שלנו הגיעה?" או שהם חושבים לעצמם, "אוי ואבוי, המינוס שלי
בבנק כבר יותר גדול מהתחת של ג'ניפר לופז", אבל כשהמגיש עובר
ידיעה, הם עוברים איתו. הם יחשבו על המינוס בבנק או על המקרר
הריק יחד עם הידיעה הבאה. הם לא יקדישו מחשבה. ומה הבעיה
במדינה שלנו? שאנשים לא מקדישים מספיק מחשבה לדברים. שהרי
דברים שנשארים הרבה זמן בכותרות, צריכים להיות בסדר גודל עולמי
(זאת אומרת שארה"ב קשורה אליהם איכשהו) או ממש שטחיים, כדי
שיעניינו את כולם. אף אחד לא ישקיע מחשבה ברצח או בפיגוע יותר
משבוע-שבועיים, מקסימום חודש, אלא אם כן הוא מעורב בזה
באיזושהי צורה. העובדה שהוא חי במדינה שבה התרחש האירוע כן
משנה משהו, כן תגרום לו לחוש אמפתיה כלשהי, אבל לא לאורך זמן.
לאורך זמן כל אחד יתרכז בצרות שלו, ונחזור להיות מדינה של
אגואיסטים. ואלה שכן אכפת להם ושכן חושבים, אני באמת מרחמת
עליהם... כי בסוף הם עוד עלולים לפגוע בעצמם בצורה כלשהי או
אפילו להתאבד. אבל אולי עדיף להתאבד כשאתה חי בעולם מטורף?

אני פונה עכשיו לכל מגישי החדשות במדינה בבקשה מיוחדת, בתור עם
שמכור לחדשות, בואו ננסה לנצל את ההתמכרות הזאת לטובה. בואו
ננסה לגרום לאנשים להיות יותר אמפתיים. מעכשיו, בכל פעם
שתסיימו לדווח על אירוע קשה כלשהו, ולא שחסרים פה כאלה, במקום
להשמיע את האנחה הזאת של ממש-כואב-לי-על-האנשים-האלה-והלב-
שלי-נשבר-אבל-אני-חייב-להמשיך-בעבודה-שלי-ולהגיש-חדשות, תחכו
דקה או שתיים לפני שאתם ממשיכים לידיעה הבאה. תנו לעם לחשוב
קצת על מה שקורה פה. על הקלות הבלתי נסבלת בה אנשים נהרגים, עד
שאלוהים כבר אומר לעצמו, "God, I've created a monster". אולי
אם נחשוב יותר על אחרים, נוכל לגלות יותר הבנה ודברים פה
יתחילו להשתנות. ואולי לא, אבל שווה לנסות.








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חסה ושעשועים!



חרגול קיסרי


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/6/04 17:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שירה צור

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה