עמית ליבנה / יתום האב |
קברים רבים חפר.
יתום האב, כבה אורו
מלאו ידיו עפר.
צורבות עיני בני, מדמך
כי לא ישנתי די.
ובליבי חרוט שמך
אולי עמוק מדי.
כי זה הפצע לא יגליד
אף לא במותי.
אף לא האבל שמוליד
בדמעותי אותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|