כשהיא נושפת את הבדידות
גלים שקטים על פני המים
אף סירה לא תחל לשוט
אף פיראט לא יביט אל השמיים
ים שחור, גלים קטנים
אני במציאות והיא באגדות.
נתתי יד ושנינו עפים,
אל המקום בו האגדות חיות.
היא אם בודדה לילדים אבודים,
אני לצידה ופתאום כבר לא ילד
מה שקורה בלב, דברים לא ידועים,
כבר לא מרגיש כל כך בודד.
ים שחור, גלים קטנים
אני במציאות והיא באגדות.
נתתי יד ושנינו עפים,
אל המקום בו האגדות נושמות.
ים שחור, גלים קטנים
אני במציאות והיא באגדות.
נתתי יד ושנינו עפים,
אל המקום בו האגדות נושמות,
שואפות, נושפות, שואפות, מתות. |
