בן שוורץ / לילה |
עמדתי בלי נוע
בלי נועה.
לא ראיתי דבר
כי הייתה חשיכה
גמורה.
חשבתי עליה
רציתי קצת אור
בבקתה.
פתאום נשמעה חריקה
לא חריקה טובה
רעה.
אבל מתוך הרוע
הרוע של החריקה
קרן אור.
האור הגיע עד אליי
אבל לא היא
שהאירה.
קיוויתי
שאולי בכל זאת
זאת כן היא שפתחה.
סונוורתי
האישונים מילאו את עיניי
יחד עם דמעותיי.
הרוח פתחה את הדלת
לא נועה
הרוח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|