זה משנה בכלל אם כן או לא?
מתרפקת על העבר
נראה כאילו זה כל מה שנשאר.
אל תתבלבלי, תחשבי ישר
רק את תוכלי לדעת, אולי לנסות ולהבין
מה זה יעזור לי בכלל
ודברים משתנים, תשתדלי לעמוד בקצב
שנדמה כאילו רק הולך ומתגבר עם הזמן שעובר
ותדעי שגם זה יעבור, הכל יעלם
הכאב יתחלף במשהו אחר
תסמינים שחוזרים על עצמם, רק בדמות אחרת
כל פעם מחדש,
אותן דרכים לפעול, לפרוק.
נראה כאילו את יציבה, חזקה מתמיד
אולי בכלל לא, אולי זה כי לא נשארה לך שום דרך אחרת.
אולי כי את לא יודעת שום דרך אחרת.
אז את חושבת, אומרת, אולי באמת מאמינה
שבסדר.
נקודת השבירה
כנראה שתגיע, אולי כדאי שכבר תבוא
הזמן עובר, חולף, אולי אוזל
הולך ונגמר
הדברים נשארים אותו דבר,
זו את שנגמרת, הזמן יישאר.
אז זה טוב או רע
זה קצת מבהיל לחשוב על זה שבעצם אני כל כך קטנה, חסרת חשיבות
הקיום שלי הוא יחסי.
ביחס למה - עוד לא הצלחתי להבין.
אומרים שיש אמת ושצריך למצוא אותה,
להרגיש אותה, לחיות אותה
אני לא יודעת איפה שלי כבר.
אל תבהלי, תמשיכי לנשום בצורה מסודרת
תזכרי שאין שום הבדל ותמשיכי הלאה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.