כך שקעה לה השמש מאחורי גבי.
כשהפנתי את ראשי לאחור,
מה שנותר שרף את מבטי
ולא נתן לי לראות את היופי הפנימי.
האור שהתפרץ מתוך עייני כאילו נכנס לתרדמה
ושחרר את העצב מן המגירה,
הוא שכב שם ימים ולילות ונתן לשמחה
לככב במקום הראשון.
היכן את שמש מלכתי,
את שמלטפת את ראשי ונותנת אור לפרחים בגינתי,
את שמאירה בחלוני ומכניסה קצת אור לתוך ביתי.
האירי את לבי, סמני לי את דרכי,
ותני לאהובי יקירי למצוא את השקט הנפשי.
על אדמה חמה אני פוסעת ברגליים יחפות,
כל צעד וזה שאחריו מסמלים את חרותי,
את החופש הנצחי שמצאתי בתוכי.
עולם ומלואו בתוך עצמי וים של געגועים שהציף אותי.
כולכם ביחד יצרתם משהו אלוהי.