רונה קיי / חבלים |
מרגישה כבולה לעצמי.
גם אם אני שוכחת תמיד אני יודעת
לעוד רגע אחד של דממה משתקת
אני רוצה מכאן ללכת
לא שייכת.
יותר מידי בשביל כלום
זה עדיין לא מספיק.
אתה חייב להמשיך
לברוח
לסגור את העיניים
לכבות את האורות.
לעשות כאילו לא שומעים
אנחנו לא יודעים
אין מקום אחר
כאן יש רק מציאות אחת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|