נמלה קטנה של השגרה
חוזרת לחדר קטן או אחר
נרדמת ישר קמה אולי
לעוד יום מאיר חלקי
תשוקה כזו מוזרה פתאום
עוטפת בה
עוטפת בי
צורך שונה לדף נוסטלגי
הקיפול נפתח
ונשפכים הזרמים...

ובין המילים
נוצרות דבורים עדינות ביופיין
משאירות עקבות של צוף בלחות
שמאירות את השמש בצבעים
וגם הדברים הקטנים
נעלמים לאור הרווחים

אור חזק מאיר...

אור השמש לא מסנוור הפעם
הלילה רק יפה יותר
ירוק הופך לירוק יותר
הכל אפשרי על דף קטן
אפשר שורות אפשר גם משבצות
אך הכי טוב חלק מכל סימן
המילים זורמות על הדף
כמעיינות חיים
כדם בגוף

ובין המילים
נוצרות דבורים עדינות מדהימות ביופיין
משאירות עקבות של צוף בלחות
שמאירות את השמש בצבעים
וגם הדברים הקטנים
נעלמים לאור הרווחים
אור חזק מאיר
זכוכיות וקטעי קשת
תוף קטן ובועות סבון גדולות
שמחה קטנה מחייכת אלי בחיבוק
ואומרת "יש עוד זמן לעולם שלך תני בו הכל"...

הכל

המילים

כמעיינות חיים