שרי גמליאל / בין השורות |
את הקול הצורם של השקט
הזעקות של הדממה
הדפיקות של ה"כלום" שחודרות לנשמה.
אינספור אמבטיות ארוכות וחמות
שעות של ישיבה על הגג.
בהיות אל תוך הכלום
לילות ללא שינה.
שאלות שנזרקות לחלל
מסתובבות,
עושות לי סחרחורת
ושבות כלא היו.
ועדיין
אני לא מבינה.
מעניין את אתה יודע
שאני יודעת שאני לא יודעת
אם אתה יודע
מה אתה רוצה מעצמך וממני...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|