מוקדש לנפתלי בן יעקב אברהמוף
השכן שלי מפולניה
היה פרטיזן במאה שעברה
ובא לביתי מדי ירח
לטפול בהילינג ובמגע.
הוא לגבורות כבר הגיע
בעברית מנומסת אומר
אך עדיין זקוף כחוד החנית
ורזה כלולב של תמר.
השכן שלי מפולניה
שר בקונסרבטואר בנעוריו
עוד טרם שוטט השטן באירופה
בעידן של סרטי העבר.
ונוהג הוא לסור עם קסטה
[מילה לועזית לקלטת של טייפ]
ועליה קטעים שמימיים של שירה
[והטייפ רשמקול, סליחתכם אבקש]
שעה וחצי של אוות מריות
פוצ'ינים ווורדים, קטעים נבחרים
וגם לאחרונה העניק לי מחרוזת
מדק אל קלטת שירים איטלקים.
הוא בגבורות ואף לי לא חסר,
ובחדר שרים פווארוטי ולאנצ'ה
אריות בדואו וסולו בסטריאו
ממחוז המתים קולם השתחרר -
ערטילאים לעד חנוטים בנעימה
נשזר האוויר בתעלומה נעלמה
אוזיריס .....
ועיניים פונות אל מקום שאיננו
בשר שב נמס כחלב לאור
עולה בפרודות זוהרות ופוטונים
אל ממד ללא זמן ומרחב ומקום -
ודרווין מפליג בימים רחוקים
ונוגה הפוספור במים דחוסים
והביגל [BEAGLE] חורשת ככלב אל ציד
ובשובל הספינה דולפינים דולקים
והוא בן עשרים באיי גאלאפאגוס
מבעבע השפע, משתפך בזרמים
טורפים ונצודים בכירה ענקית
הברירה הטבעית ומוצא המינים
רק ציד ומין וברירת השורדים
אבולוציה לוחשת לדרווין בסוד
ובנו בחדר אינה מבחינה
ציפור שיר כי תקרא לבן זוגה,
ושירת האדם מאן נלקחה ?
עם מי התמודדנו עבור ניגונה ?
דרווין אולי הטעות בידך ?
מותרות שכאלה, על שום מה ולמה ?
השכן שלי פרטיזן מפולניה
מציץ בתהייה ליד השער
התשוב נשמתו באחרית הימים
לצלילי שירתם של המלאכים ?
נופת צופים בפח יקושים
לנשמת השכן שלי הם אורבים!
אך מי שהצליח לגעת באור
כבר עבר את השער, לכאן לא יחזור.
|
