משני צידי הגדר
נהר הדמים זורם.
מבחוץ הם אולי
קצת שונים,
אך הדם,
דם יישאר.
כשילד נופל בתל אביב,
ילד נופל גם בעזה.
ואמו תבכה,
לא חשוב היכן.
והדמעות יזרמו,
לא חשוב לאן.
כולנו בני אדם,
את זה כבר שכחנו.
ובצלם אלוהים
הוא ברא אותנו.
אך בעצם, איך אפשר?
האם האל כל כך אכזר?
כי הוא בעצמו יודע,
דמעות אם
בכל מקום
יהיו אותו דבר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.