אני רוצה להיות צב. אני רוצה להיות צב עם דוגמה של פרחים
סיניים על השריון, ורק בשביל האססטיקה שבדבר. החלק של הצב הרבה
יותר חשוב בעצם.
אני רוצה לזחול מתחת לשריון האסטטי שלי ולהעלם מהעולם.
אני כלואה בתוך כלוב. כלוב שקוף של חוטי סבון מנצנצים, כל כך
שבירים, כל כך יפים, שממש לא מתחשק לי לשבור אותם ולברוח.
למי שהוצהר כחולה רוח מותר לשמוע קולות, מותר לו לחשוב שהוא
רואה דברים. אצלי הם קוראים לזה פנטזיות, חלומות, לי הם לא
מנסים לעזור.
כל כך קל לעבוד על מי שמאושר, ועל מי שחושב שהוא מאושר אפילו
יותר.
אני רוצה להיות קקטוס. אני רוצה להיות קקטוס עם חרבות במקום
קוצים, רק כדי שכל מי שירצה לחבק אותי יחשוב פעמיים לפני שהוא
עושה משהו פזיז. אני רוצה למתוח את את החרבות שלי גבוה לכיוון
השמש ולראות אותן מנצנצות, בוערות. אני רוצה להפחיד.
אני מורחת איפור שחור, לובשת שחורים. מסתתרת מבעד למסיכה. מבעד
לצבעי הסוואה.
אני רוצה להיות גשם. אני רוצה לנזול על פניה של האנושות ולנקות
אותה. אני רוצה לחלחל לתוך מי שמוכן לקבל אותי ולשטוף אותו.
אני רוצה להיות מאושרת. |