במימד אחר אנחנו בוערים
תבנית שמתפרקת, גועשת אל מול הדוממים
שוברי גלים אפורים ועייפים מהתנועה
חלקם עושים את תפקידם ללא כמיהה
צופים מבעד לחלון
וממשיכים לנוע
השיא מפחיד מדי
מלהגיע לקיצו
עולה, גובר, היכן סופו?
גילוי חדש ואינסופי
דברים נבנים ומתפרקים
קורסים ונולדים שוב מחדש
אתה כמו הר שחי מיליון שנה
ומיהו הצופה בכל השינויים
ומי מבחין?
פיירו רמאי
זה לא עובד עלי
אני יודעת
פני פוקר ואני לומדת
חודרת אל החללים ומתקרבת
אנחנו בוערים (כל כך בשקט)
זועקת תוך כדי טיפוס (כל כך בשקט)
ומתגלגלת עם הזאבים (כל כך בשקט)
זרעי חיים בתוך שממה (כל כך בשקט)
הכל מחוק בסביבתי
אותך
|
