הערת אותי, אהובתי, מתמימותי לשנינותי.
ובפינה אפלה ונטושה של העולם אני מוטל,
לא מבין למה אני לא חשוב לאלוהים בכלל,
תמיד אני חוזר על אותו המעגל.
ואם זאת אהבת אלוהים אני שואל,
ואני תוהה לפעמים מדוע הוא אוהב אותי כל-כך לעזאזל,
ואז בחושך אני מתפלל,
שתאהבי אותי את, במקום הגואל.
השחקנים ישובים אל השולחן נערתי,
הרווח הוא החופש, להשתמש בסם השראתי,
אני מכור להימור, על הרגש שלי,
מפסיד בכוונה בכדי לקבל את המנה.
הערת אותי, אהובתי, מתמימותי לשנינותי.
ובפינה אפלה ונטושה של העולם אני מוטל,
לא מבין למה אני לא חשוב לאלוהים בכלל,
תמיד אני חוזר על אותו המעגל. |