טל רגב / אני ושום-דבר |
שום-דבר מקבל אותי כמו שאני
אני וכלום, מוח מלא בטמטום
אני וכלום לכל היום
צלקת אחת מעבר שחור, אדם מלטף ואיש גדול
קרוב רחוק, שנאה אהבה.
באת, לקחת, נשארתי יתומה
נרדמת וקמה, שינה כה קלה
באת, אהבת והדלת סגורה
אם תשאר לבטח תסבול
אני בשלי ואתה בשלי
ברח ילד ברח, איש גדול שוב חוזר
מלטף ופוצע ותכף גומר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|