|
לא יכול לחיות יותר
כי יודע אני שלא אוותר
על הזכות להישאר
רחוק מכל מקום מושלם
שבו אני נרדם
ומתעורר שוכב לי בערפל
של מסטיק קולה ולא אחר
ללא ספק של צל
אני יודע שאם אלך
לא אחזור יותר
לאותו מקום
לגהנום הרטוב העצוב והרקוב
החלטתי לעשות מעשה
והלכתי לרופא
שאלתי אותו מה יקרה כשהכל יגמר
האם אשאר רחוק מכל מקום
האם הפסיק לחלום על הכל
על מסטיקים לכולם
על דג חלבי בשמן מטוגן
רחוק מכל מקום שיש בו אנשים
רחוק מכל מקום שיש בו חיים
רחוק מכל מקום קרוב לגהנום
רחוק מכל מקום
קרוב לגהנום
כבר לא יכול לחכות יותר
כי היא כבר בדלת
והפעמון מצלצל
אז רק נשאר לי להתפלל
שיישאר עוד מסטיק אחד
לרח"ל
רחוק מכל מקום שיש בו אנשים
רחוק מכל מקום שיש בו חיים
רחוק מכל מקום קרוב לגהנום
רחוק מכל מקום מושלם בשבילי
רחוק מכל מקום קרוב לסופי |
|
|
יותר משהוא נראה
כמו אופנוען
קשוח, הוא נראה
כמו אופנוען
קשוח שיודע מה
הוא רוצה
מהחיים, אך נאלץ
מדי פעם לעצור
בצד ולהשתין,
תוך שהוא לא
מסיט את מבטו מן
מהמטרה העומדת
לנגד עיניו, אף
על פי שהדרך
ארוכה וקשה ורבת
מכשולים היא,
זאת משום שפועלו
של בועז רימר רץ
לפני האופנוע
ומשייף את הדרך
בעזרת נייר
זכוכית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.