זה נגמר?
שאלתי את עצמי כשחוסר וודאות עוטף אותי.
אין יותר?
כתבתי בדף בנסיון הבעת רצף מחשבות מהורהר.
עיניי דפקו בדופן גולגולתי הכאובה.
עצמתי עיניים, נשמתי
שאפתי לבטן, נשפתי כלפי מטה.
חיפשתי מטרה
כתבתי ביתר פירוט ויתר חשיבה על הדף.
נשמטתי.
עיני נשמטו.
ידי נשמטו.
גופי נשמט.
נשמתי נשמטה.
אתה נשמטת.
נשמטת?
פעולות חסרות כל רצף,
מחשבה אחת עליך,
מחשבה אחת על הדף
והעיניים עדיין מידפקות,
והאישונים רוצים כיסוי.
והראש רוצה מנוח.
הפסקתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.